לאחר קבלת התותבות הנשלפות ממעבדת השיניים הן נבדקות על-ידי רופא שיניים בקפידה. הבדיקה מתחילה בזיהוי קצוות חדים, בליטות וחספוסים על פני השטח. התותבות נשטפות במים ומוכנסות לחלל הפה של המטופל. יש לציין כי רופא שיניים צריך להתייחס לשלב של "איזון והתאמה של התותבות" באותה אחריות כמו לשלבים האחרים בייצור תותבות, מכיוון שלא נדירים המצבים בהם תותבות תקינות ואיכותיות נפגעו כתוצאה מאיזון יתר.
לעיתים מטופלים מפסיקים להשתמש בתותבות מאחר והרופא אינו מבצע התאמה יסודית של התותבות ואינו מבטל את תסמני הלחץ וכאב. בשלב של "יישום תותבת" מתברר לעיתים שלמטופל יש רפלקס הקאה. הרפלקס הקאה יכול להתרחש
כתוצאה מגירוי יתר והפרעה של התותבת בגבול בין מעבר מחך הקשה לחך הרך בלסת העליונה, למעבר הזה יש משמעות מרבית ביצירת וואקום. כאשר התותבת אינה צמודה מספיק לאזור הזה או שהקצה האחורי שלה עבה או ארוך מידי ניתן לחוש אותו בחלקו האחורי של הלשון. ככלל רפלקס הקאה נעלם לאחר 7-10 יום מרגע התאמה ואיזון של התותבת.
רופא השיניים בודק גם את סגירת השיניים ובמידת הצורך משייף נקודות מגע מיותרות. ביום למחרת המטופל מוזמן לאיזון נוסף ובהמשך התהליך מבצעים איזונים נוספים אחת לשלושה ימים ואז פעם בשבוע, בכל טיפול הרופא מאזן את התותבות בנקודות כאב ולחץ על החניכיים ובסגירה נכונה בשיניים.
שלבי הסתגלות לתותבות
היציבות של התותבות על הלסתות משתפרת במהלך שבוע ימים מהיום בו מתחילים להשתמש בתותבות ומגיעה לשיא בחודש הראשון של השימוש. הסתגלות לתותבות מתבצעת במהלך שלושה השלבים העיקרים:
- בהתחלה שלב גירוי – נצפה ביום יישום התותבות. המטופל מרגיש אותן כגוף זר ומהווה גירוי חזק לקצות העצבים של רירית הפה. זה גורם ליצירת יתר של רוק, דחף להקיא, הפרעות דיבור, בליעה ולעיסה. מאוד חשוב להתגבר על כל ההפרעות הללו ולהישאר עם התותבות עד למחרת בכדי לעבור לשלב הבא של ההסתגלות.
- שלב העיכוב החלקי – נישך מיום השני עד החמישי לאחר יישום התותבות. בתקופה זו משתפרים ומשוחזרים יכולות דיבור וכוחות לעיסה, יצירת הרוק פוחתת ורפלקס הקאה דועך (נעלם לאט, לאט).
- השלב השלישי השלב של עיכוב מוחלט – נמשך מהיום החמישי ועד חודש ימים. בשלב זה, המטופל אינו מרגיש את התותבות כגוף זר, אלא תחושת אי נוחות מסוימת בלעדיהן. ישנן רק אחוז קטן של האוכלוסייה שלא יכולה להסתגל לתותבות, אצל אנשים אלו מומלץ לבצע השתלות כאלטרנטיבה לתותבות.
תותבות נשלפות: מה קורה עם הזמן?
תקופת השימוש המומלצת בתותבות הנשלפות היא בממוצע כ-3-5 שנים. לאחר כ-3 שנים יעילות הלעיסה נותרה גבוהה אך ישנה עליה משמעותית בזמן הלעיסה של האוכל בהשוואה לשנה הראשונה של השימוש. הסיבה לכך היא שינוי במבנה הלסתות שהינו תהליך טבעי ובלתי הפיך ונוצר חוסר ההתאמה של הלסתות לבסיס התותבות שפוגע ביציבות ותפקוד של התותבות. בנוסף השיניים המלאכותיות מתחילות להישחק וכתוצאה מכך המנשך יהיה נמוך והגובה של השליש התחתון של הפנים מצטמצם. בשלב זה מומלץ לעשות תותבות חדשות או לרפד אותן במידה וזה אפשרי, תלוי במצב התותבת. מטופלים אשר מקבלים תותבות בפעם השנייה מסתגלים אליהן הרבה יותר מהר.